<h1>דיני הכשר כלים להרא"ה</h1>
<h2>דף לא.</h2>
א) כלי שנשתמש בו יין אסור אם כלי הוא שאין מכניסין בו לקיום מדיחו ג' פעמים ודיו. ב) בד"א בכלי עץ אבל בכלי חרש שהיה תחלת תשמישן ביין אסור או כלי חרס השועין באבר ואפי' תחלת תשמישן בהיתר צריכין מלוי ועירוי ג' ימים מעת לעת. ג) וכיצד הכשר זה עושה להם שפה של טיט מחוץ כדי שיעלו המים על שפתו ומביא מים זכין לתוכן וממלא אותן ושוהין בהן כ"ד שעות או יותר ומערה אותן מים וממלא אותן מים זכים פעם אחרת ושוהין כשיעור זה או יותר ומערה אותן וכן ממלא אותן פעם שלישית הרי הוא כשר. ד) כל כלי שמכניסו לקיום והגת והמשפך והמחץ בכלל זה אם נכנס בו יין אסור אפי' לפי שעה צריך מלוי ועירוי. ה)0כל כלי שהפקידו אותו ביד עכו"ם בלא חותם חוששין שמא הכניס לתוכו יין אסור וצריך הכשר אם רוצה לתת לתוכו יין. ודין ההכשר כמו שכתבנו למעלה. ו) בד"א שלא עשה בו חותם אבל עשה בו אפי' חותם אחד דיו. ז) בד"א בשאין שם יין אבל יש שם יין צריך שתי חותמות. ח) עכו"ם שהיה עומד בצד כלי של יין ובא הישראל ומוצא הכלי במקום שהניחו וכמותו שהיה בשעה שהניחו מותר ואין חוששין כלל שמא נגע. ט) בד"א שלא היה יודע היכן הוא הישראל אבל הודיעו ישראל שהוא הולך למקום שיתעכב כלל אסור. י)0ואף כשאנו מתירין כשאין לו לעכו"ם רשות ביין אבל היה לו רשות כלל עליו כגון שהיה לו מלוה על היין בפי' אסור. יא)0בד"א כשאין שם שומר אבל יש שם שומר מותר. יב) יפה כחו של שומר שאינו צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו נכנס ויוצא מותר.
<h2>דף לג.</h2>
א) כלי שנשתמש בו יין אסור אם כלי הוא שאין מכניסין בו לקיום מדיחו ג' פעמים ודיו. ב) בד"א בכלי עץ אבל בכלי חרש שהיה תחלת תשמישן ביין אסור או כלי חרס השועין באבר ואפי' תחלת תשמישן בהיתר צריכין מלוי ועירוי ג' ימים מעת לעת. ג) וכיצד הכשר זה עושה להם שפה של טיט מחוץ כדי שיעלו המים על שפתו ומביא מים זכין לתוכן וממלא אותן ושוהין בהן כ"ד שעות או יותר ומערה אותן מים וממלא אותן מים זכים פעם אחרת ושוהין כשיעור זה או יותר ומערה אותן וכן ממלא אותן פעם שלישית הרי הוא כשר. ד) כל כלי שמכניסו לקיום והגת והמשפך והמחץ בכלל זה אם נכנס בו יין אסור אפי' לפי שעה צריך מלוי ועירוי. ה)0כל כלי שהפקידו אותו ביד עכו"ם בלא חותם חוששין שמא הכניס לתוכו יין אסור וצריך הכשר אם רוצה לתת לתוכו יין. ודין ההכשר כמו שכתבנו למעלה. ו) בד"א שלא עשה בו חותם אבל עשה בו אפי' חותם אחד דיו. ז) בד"א בשאין שם יין אבל יש שם יין צריך שתי חותמות. ח) עכו"ם שהיה עומד בצד כלי של יין ובא הישראל ומוצא הכלי במקום שהניחו וכמותו שהיה בשעה שהניחו מותר ואין חוששין כלל שמא נגע. ט) בד"א שלא היה יודע היכן הוא הישראל אבל הודיעו ישראל שהוא הולך למקום שיתעכב כלל אסור. י)0ואף כשאנו מתירין כשאין לו לעכו"ם רשות ביין אבל היה לו רשות כלל עליו כגון שהיה לו מלוה על היין בפי' אסור. יא)0בד"א כשאין שם שומר אבל יש שם שומר מותר. יב) יפה כחו של שומר שאינו צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו נכנס ויוצא מותר.
<h2>דף ע.</h2>
א) כלי שנשתמש בו יין אסור אם כלי הוא שאין מכניסין בו לקיום מדיחו ג' פעמים ודיו. ב) בד"א בכלי עץ אבל בכלי חרש שהיה תחלת תשמישן ביין אסור או כלי חרס השועין באבר ואפי' תחלת תשמישן בהיתר צריכין מלוי ועירוי ג' ימים מעת לעת. ג) וכיצד הכשר זה עושה להם שפה של טיט מחוץ כדי שיעלו המים על שפתו ומביא מים זכין לתוכן וממלא אותן ושוהין בהן כ"ד שעות או יותר ומערה אותן מים וממלא אותן מים זכים פעם אחרת ושוהין כשיעור זה או יותר ומערה אותן וכן ממלא אותן פעם שלישית הרי הוא כשר. ד) כל כלי שמכניסו לקיום והגת והמשפך והמחץ בכלל זה אם נכנס בו יין אסור אפי' לפי שעה צריך מלוי ועירוי. ה) כל כלי שהפקידו אותו ביד עכו"ם בלא חותם חוששין שמא הכניס לתוכו יין אסור וצריך הכשר אם רוצה לתת לתוכו יין. ודין ההכשר כמו שכתבנו למעלה. ו) בד"א שלא עשה בו חותם אבל עשה בו אפי' חותם אחד דיו. ז) בד"א בשאין שם יין אבל יש שם יין צריך שתי חותמות. ח) עכו"ם שהיה עומד בצד כלי של יין ובא הישראל ומוצא הכלי במקום שהניחו וכמותו שהיה בשעה שהניחו מותר ואין חוששין כלל שמא נגע. ט) בד"א שלא היה יודע היכן הוא הישראל אבל הודיעו ישראל שהוא הולך למקום שיתעכב כלל אסור. י) ואף כשאנו מתירין כשאין לו לעכו"ם רשות ביין אבל היה לו רשות כלל עליו כגון שהיה לו מלוה על היין בפי' אסור. יא) בד"א כשאין שם שומר אבל יש שם שומר מותר. יב) יפה כחו של שומר שאינו צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו נכנס ויוצא מותר.
<h2>דף עד:</h2>
א) כלי שנשתמש בו יין אסור אם כלי הוא שאין מכניסין בו לקיום מדיחו ג' פעמים ודיו. ב) בד"א בכלי עץ אבל בכלי חרש שהיה תחלת תשמישן ביין אסור או כלי חרס השועין באבר ואפי' תחלת תשמישן בהיתר צריכין מלוי ועירוי ג' ימים מעת לעת. ג) וכיצד הכשר זה עושה להם שפה של טיט מחוץ כדי שיעלו המים על שפתו ומביא מים זכין לתוכן וממלא אותן ושוהין בהן כ"ד שעות או יותר ומערה אותן מים וממלא אותן מים זכים פעם אחרת ושוהין כשיעור זה או יותר ומערה אותן וכן ממלא אותן פעם שלישית הרי הוא כשר. ד) כל כלי שמכניסו לקיום והגת והמשפך והמחץ בכלל זה אם נכנס בו יין אסור אפי' לפי שעה צריך מלוי ועירוי. ה)0כל כלי שהפקידו אותו ביד עכו"ם בלא חותם חוששין שמא הכניס לתוכו יין אסור וצריך הכשר אם רוצה לתת לתוכו יין. ודין ההכשר כמו שכתבנו למעלה. ו) בד"א שלא עשה בו חותם אבל עשה בו אפי' חותם אחד דיו. ז) בד"א בשאין שם יין אבל יש שם יין צריך שתי חותמות. ח) עכו"ם שהיה עומד בצד כלי של יין ובא הישראל ומוצא הכלי במקום שהניחו וכמותו שהיה בשעה שהניחו מותר ואין חוששין כלל שמא נגע. ט) בד"א שלא היה יודע היכן הוא הישראל אבל הודיעו ישראל שהוא הולך למקום שיתעכב כלל אסור. י)0ואף כשאנו מתירין כשאין לו לעכו"ם רשות ביין אבל היה לו רשות כלל עליו כגון שהיה לו מלוה על היין בפי' אסור. יא)0בד"א כשאין שם שומר אבל יש שם שומר מותר. יב) יפה כחו של שומר שאינו צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו נכנס ויוצא מותר.
